שביל ישראל של ארנון

בין התאריכים 29.10- 15.12.17 ארנון הלך את שביל ישראל. מפרסמת כאן את הראיון שהתפרסם בעלון הקיבוץ בתוספת תמונות מתאימות.

מסע בשביל ישראל

ראיון עם ארנון מטלון  – 1.1.18

 

שאלה  -מה היה המניע שלך לצאת למסע ?

כבר הרבה זמן חיפשתי לעשות טרקים , פשוט לשים תרמיל על הגב וללכת.

עוד בגיוסו אלון החליט ללכת את שביל ישראל כשישתחרר, וכמובן מיד הצעתי להצטרף. מאז חלמנו על כך ביחד.

בין 2002 ל- 2006 עשינו את שביל ישראל  בחלקים בהובלתו של דני הרפז- ונושא השביל תמיד עמד על הפרק. לעשות את השביל ברצף היה משהו שרציתי לחוות.

שאלה – האם היו הכנות מיוחדות ?

אני בכושר טוב- הולך, רוכב, חותר, רץ, כך שמבחינה גופנית הייתי מוכן.

הודעתי בעבודה  בתחילת השנה וקיבלתי פירגון מלא.

מדובר במסע של 1100 ק"מ ! לכן כדאי שיהיו נעליים טובות  וגם תרמיל גב נוח לנשיאה- הצטיידנו ובנוסף, קנינו את הספר "שביל ישראל" והורדנו אפליקציית נווט "עמוד ענן".

ביום היציאה של אלון לחופשת שיחרור  ב- 29.10.17  יצאנו לדרך.

שאלה  – תאר את ימי המסע

התחלנו את המסע שלישייה (חבר של אלון הצטרף אלינו). עשינו תוכנית מראש אך התברר שקשה לעמוד בתוכנית במדוייק – התנאים בשטח מכתיבים את קצב הליכה, עייפות וכו'.

עד איזור ירושלים ( כ- 400 ק"מ) נסענו יום יום לתחילת המסלול עם הרכב שלנו, ואז מישהו אסף אותנו והחזיר אותנו לנקודת המוצא ולנו את הלילה אצל משפחה או חברים. בחלק זה של השביל נשאנו על גבינו תרמיל קטן יחסית עם ציוד יום בלבד.

בסופי שבוע לא נחנו והמשכנו ללכת מפני שתמיד הצטרפו אלינו חברים ובני משפחה . ב- 19  הימים ראשונים הלכנו יום יום ברצף .

בירושלים אלון פרש (החבר פרש עוד קודם בשל בעיות רפואיות ) – נמאס לו ..החלטתי להמשיך את המסע  והתחברתי לקבוצת ווטסאפ של "שביל ישראל" בעזרתה מצאתי בחור שהתחברתי איתו להמשך המסע. בהמשך גם הוא פרש מסיבות רפואיות והצטרפתי לקבוצה נוספת שיחד היינו 5 חברה, איתם הלכתי את רוב המסלול בדרום.

באיזור ערד התוכנית השתנתה: מעתה צריך לישון בשטח או אצל "מלאכי שביל". זה אומר שסחבנו על הגב :אוהל, שק שינה,בגדים להחלפה, אוכל,6 ליטר מים וציוד כללי.

מים סחבנו ליום אחד. נעזרנו בבחור שנקרא "יניר המטמין" –מתקשרים לנייד שלו , נותנים לו פרטי אשראי והוא מטמין מים בהמשך הדרך – בהתאם לכמות שמסכמים .

בסופי שבוע רוחל'ה הצטרפה והביאה איתה אספקת אוכל וכביסה נקייה .

הלכנו בין 20 ל-30 ק"מ ביום. לאחר שבוע כבר לא קשה מבחינה פיזית אך הקושי הוא מנטלי –הריחוק מהבית , מהמשפחה ועבודה  (רוב האנשים שלא מסיימים את השביל מפסיקים את המסע בגלל הסיבה הזו).

מצד שני – ההליכה מרגיעה,יש פחות לחץ מחיי היום יום ולומדים שלא נורא שלא מעודכנים כל רגע במה שקורה בארץ ובעולם

לומדים לזרום עם השטח, לא מתכננים רחוק מדי.

שאלה  – מי היו האנשים שפגשת בדרך ?

כל מי שפגשתי בדרך היו חבר'ה עד גיל 25.  רוב החבורות היו חבורות מזדמנות שנפגשו במהלך הטיול בשביל . כולם אנשים טובים ! מוכנים לעזור בכל מה שצריך, לחלוק איתך את האוכל שלהם , מציעים קפה וחבר'ה על הכיפק.  מושבניקים , קיבוצניקים ומתנחלים. בקיצור שמאלניים וימניים הולכים יחדיו!   חברה על רמה : קצין מיחידה  8200 ,בחורה שהייתה במודיעין מוטס, בחורה ששירתה כמ"פ בחוות השומר , מ"פ בקורס קציני שריון וכו'..

 

שאלה – תאר יום טיפוסי בדרום

השכמה בשעה 5.15 . מתארגנים, מקפלים ציוד ויוצאים לפני הזריחה.עוצרים לאחר שעה,שעה וחצי לארוחת בוקר קלה וקפה וממשיכים ללכת עד השעה 15.00 / 15.30, בימים שטילתי השקיעה היתה ב 16.45 . כאשר מגיעים לנקודת השינה בשטח – דבר ראשון אוספים עצים למדורה, עושים מתיחות ומתחילים לבשל א.ערב על המדורה. סביב השעה 19.00- כולם כבר בשק שינה בתוך האוהל !

שאלה  – מהו המסלול היפה ביותר ?

היו המון קטעים יפים אך "הר כרבולת" היה יפה במיוחד ומאוד קשה מבחינה פיזית , עם המון עליות וירידות תלולות.

ההר נחשב לקטע היפה בשביל (במכתש הגדול) .התחלנו ללכת לפני אור ראשון והופתעתי לפגוש מטיילי יום : קבוצה שהמבוגר ביניהם בן 75 ועוד קבוצה של חבר'ה בני 15 – תלמידי ישיבה.

ספר על "מלאכי שביל "

לנתי 4 לילות אצל  "מלאכים". אנשים שפשוט פותחים את הבית שלהם להולכי השביל ,אגב רובם דתיים.. מלאכי השביל מציעים מיטה , מקלחת, כביסה, להטעין את הנייד(חשוב) ולעיתים הקפצה מהשביל או אל השביל .

איזה תמיכה קבלת מהמשפחה ומחברים?

רוחלה והילדים פרגנו מאד  והצטרפו אליי בסופי שבוע והלכו איתי חלק  מהשביל . המון חברים טובים ובני משפחה מורחבת הסיעו, הלינו, האכילו והצטרפו להליכות בקטעים שונים של השביל, בעיקר בסופי שבוע.

ביומיים האחרונים האחים שלי ומשפחותיהם ורוחל'ה הצטרפו וסיימנו יחד את השביל (איזור הר צפחות – אילת ). זאת הייתה שמחה והתרגשות גדולה.

 לסיכום

אנשים צריכים לדעת לעשות את מה שהם אוהבים ! לצאת מהשיגרה , לעשות משהו שונה ולהגשים חלומות . אני אוהב לכבוש פסגות – אז יצאתי לכבוש את הפסגה שלי !